למה ניגרע, ההרגש בונה 

בס"ד

ואל"כ

ערש"ק פר' בהעלותך את הנרות תשע"א

 וידבר משה אל-בני ישראל, לעשת הפסח ויעשו את-הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש, בין הערבים--במדבר סיני:  ככל אשר צוה יהוה, את-משה--כן עשו, בני ישראל ויהי אנשים, אשר היו טמאים לנפש אדם, ולא-יכלו לעשת-הפסח, ביום ההוא; ויקרבו לפני משה, ולפני אהרן--ביום ההוא  ויאמרו האנשים ההמה, אליו, אנחנו טמאים, לנפש אדם; למה נגרע, לבלתי הקריב את-קרבן יהוה במעדו, בתוך, בני ישראל  ויאמר אלהם, משה:  עמדו ואשמעה, מה-יצוה יהוה לכם. 

וידבר יהוה, אל-משה לאמר דבר אל-בני ישראל, לאמר:  איש איש כי-יהיה-טמא לנפש או בדרך רחקה לכם, או לדרתיכם, ועשה פסח, ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום, בין הערבים--יעשו אתו:  על-מצות ומררים, יאכלהו.

כידוע, פסח משמעותו הינה לזמנו.ראיה שכן קרבן הפסח יכול להיקרב רק בזמנו, החובה בהקרבתו היהנ על כל ישראל ובדיוק באותו זמן.מצוה מהותית וחשובה התלויה בזמן, לא מצינו שתהיה לקיומה אפשרות/זמן נוסף.

חג הפסח למרות האמור לעיל, או' הכתוב אדם אשר לא יכול היה להקריב הפסח בזמנו, למרות חשיבות העיתוי, נתאפשר לו להשלים החסר חודש מאוחר יותר.

מה הייחודיות של חג זה שניתן לו יום חלופי.

חיסרון נובע מההרגש.היינו ההרגש מביא לתחושה שנחסר ממני דבר, חסרה השלמות.מקורו של ההרגש הינו חיבור עמוק וחזק אשר אי חיבור אליו מביא לידי חוסר, מביא לתחושת גירעון.דוגמא לתחושת הגירעון, הינה החוסר בכסף, המהווים היום, אמצעי לחיים, גירעון הכסף מביא לידי תחושת קושי חיות.

בהרגש האדם חוסר עד כדי גירעון חיים, גירעון מהות, יחפש האדם דרך למילוי צורך קיומי זה.

חג הפסח, מהות ענינו הינה קרבן הפסח.או' התורה ישראל ויהי אנשים, אשר היו טמאים לנפש אדם, ולא-יכלו לעשת-הפסח, ביום ההוא; ויקרבו לפני משה, ולפני אהרן--ביום ההוא  ויאמרו האנשים ההמה, אליו, אנחנו טמאים, לנפש אדם; למה נגרע, לבלתי הקריב את-קרבן יהוה במעדו, בתוך, בני ישראל.אנשים אלו הרגישו שהינם נגרעים מהיות חלק מעם ישראל.הדבר היה בעיניהם צורך מהותי וקיומי ע"כ באו ושאלו מדוע נגרע, היותנו טמאים איננה סיבה לגרוע אותנו, ממקור חיותינו, עם ישראל.

לאמירתם, זעקתם ...למה ניגרע....משה מבין ויודע שאכן צודקים דבריהם. משה אין סיפק בידו לתת מענה (ספורים הינם המקרים בהם למשה לא היה מענה מיידי, ונזקק לשאול באופן ישיר את הקב"ה).

משה פונה לקב"ה ונענה וידבר יהוה, אל-משה לאמר דבר אל-בני ישראל, לאמר:  איש איש כי-יהיה-טמא לנפש או בדרך רחקה לכם, או לדרתיכם, ועשה פסח, ליהוה בחדש השני בארבעה עשר יום, בין הערבים--יעשו אתו.

אומר ר' נתן, "אלו האנשים שהיו טמאים לנפש אדם, שאלו כהוגן ותקנו בזה הרבה מאוד" אנשים אלו הורו והראו דרך תשובה.האדם למרות היותו טמא, חוטא בהרגישו גירעון, צועק למה? למה ניגרע? הצעקה המגיעה ממקור חיות האדם, מביאה לידי תקוה, מביאה לידי גילוי, התגלות הדרך, דרך השיבה, התיקון. (לקריאה נוספת בעניין, מאמר  "הצעקה איה" ערש"ק במדבר).

 למה ניגרע ?

שבת שלום

דויד לקס  _אמת